פסק-דין בתיק עפ"א 43873-10-13

הערעור

1.         ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים גבעתיים (כב' השופט כ. האפט) מיום 2/9/13, בתיק עמ"ק 123/13, לפיו הורשע המערער בעבירה של החניית רכב ללא תשלום אגרת הסדר, בניגוד לסעיף 13(א) לחוק עזר לגבעתיים (העמדת רכב וחנייתו) התש"ן-1990 (להלן: "חוק העזר"), בכך שביום 27/3/12 החנה את רכבו ברחוב הכנסת בגבעתיים, סמוך לאבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול (תמרור 817, כפי שפורסם בהודעת התעבורה (קביעת תמרורים) תשע"א-2010) מיום 9.7.2012 (להלן: "הודעת התעבורה").

טענות המערער

2.         טענתו העיקרית של המערער, הן בפני בימ"ש קמא והן בערעור, היא שבהיעדר תמרור ספציפי במקום, המורה על חובת תשלום אגרת חנייה, אין די באבני השפה הצבועות לסירוגין בצבע כחול (תמרור 817) כדי להקים חובת תשלום. לטענת המערער, התמרור הרלבנטי לענייננו, תמרור 439, אמנם מצוי בתחילת הרחוב שבו חנה, אך יש להציב את התמרור לפני כל צומת. על פי הטענה, משלא הוצב תמרור 439 במקום בו חנה המערער, החניה חופשית, ללא תשלום.

מסקנה

3.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הוראות החוק הרלבנטיות, מסקנתי היא כי בנסיבות העניין, יש בהיות מקום, חניית המערער "מקום חנייה מוסדר", מכח היות אבני השפה צבועות לסירוגין בצבע כחול, כדי להקים חובת תשלום אגרת הסדר חנייה, ללא צורך בכל תמרור נוסף ולפיכך, דין הערעור להידחות.

להלן יפורטו טעמיי.

דיון והכרעה

הוראות התמרורים

תמרור 817

4.         בהודעת התעבורה מוגדר תמרור 817 כך:

" אבני שפה צבועות לסירוגין בצבע כחול; החנייה מותרת על הכביש שליד אבני השפה או על המדרכה על פי הוראות תמרור 439 או 626 או 627".

5.         אין בהוראות איזה מהתמרורים 439 או 626 או 627 כדי להשליך על חובת תשלום אגרת הסדר חנייה במקום חנייה מוסדר, המסומן בתמרור 817, אלא כדי להשפיע על סוג כלי הרכב שחנייתם מורשית, ימים או מועדי החנייה, או למי מותרת החנייה, הכל  כפי שיפורט להלן:

תמרור 439

6.         תמרור 439 הוא תמרור הורייה של מסר מחייב, איסור או הגבלה מילולית, שלגביו אין תמרור בלוח התמרורים, משום שתוכן המסר אינו ניתן לביטוי באמצעות תמרור בלבד.

למשל, הרחבה או צמצום של היתרי חנייה מסוג מסויים של כלי רכב, או ימים ומועדי חנייה , או למי מותרת החנייה. אין בעצם הצבת התמרור לכשעצמה, כדי להשמיט את הבסיס מתחת לחובת תשלום אגרת הסדר חנייה.

7.         בפני בית משפט קמא הובאו ראיות  כי בתחילת רחוב הכנסת, שבו החנה המערער את רכבו מצוי תמרור 439, שאין בו כדי להשליך על עצם חובת תשלום אגרת הסדר חנייה.  בנוסף, אין כל בסיס חוקי לטענת המערער כי לצורך חובת תשלום אגרת הסדר חנייה כוחו של תמרור 439 יפה בקטע הדרך עד לצומת הקרוב.